היתרונות של השקעה בפאנלים סולאריים דווקא בישראל

מבוא: השמש כיעד אסטרטגי בישראל

ישראל, המכונה לעיתים קרובות "אומת שמש", ניחנה בפוטנציאל סולארי עצום, המהווה נכס אסטרטגי לביטחון האנרגטי ולצמיחה כלכלית. המדינה מתקדמת בצעדי ענק לקראת ניצול מרבי של משאב טבעי זה, והשקעה בפאנלים סולאריים הפכה להזדמנות אטרקטיבית במיוחד עבור יחידים, עסקים ורשויות מקומיות.

המעבר לאנרגיה סולארית בישראל אינו רק מגמה עולמית, אלא הכרח אסטרטגי ולאומי. הוא משלב בתוכו יתרונות כלכליים מובהקים, תרומה משמעותית לסביבה, וחיזוק החוסן האנרגטי של המדינה. דוח זה יפרט את הסיבות המרכזיות לכדאיות ההשקעה בפאנלים סולאריים בישראל, ויציג את הכלים והתמריצים הקיימים התומכים במגמה זו.

1. הפוטנציאל הסולארי הייחודי של ישראל

ישראל נהנית מקרינת שמש גבוהה במיוחד, המעניקה לה יתרון טבעי עצום בייצור אנרגיה סולארית. פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי הממוצע בישראל גבוה בכ-30% מהממוצע באירופה, נתון המדגיש את כדאיות ההשקעה במדינה. גגות מבנים ושטחים בנויים, כגון חניונים, מגרשי ספורט, פארקים ובתי עלמין, מזוהים כבעלי פוטנציאל משמעותי לייצור חשמל, כאשר שטחים אלו מקבלים קרינה של מעל 1,500 קילוואט-שעה למטר רבוע בשנה.

כדי להנגיש את המידע ולעודד את הציבור לנצל פוטנציאל זה, משרד האנרגיה והתשתיות והמרכז למיפוי ישראל השיקו מפה אינטראקטיבית וכלי מחשבון מקוון (GovMap). כלי זה מאפשר לכל אזרח לבחון בקלות את הפוטנציאל הסולארי והכלכלי של גג הנכס שלו. המפה מציגה נתונים קריטיים כמו ייצור מוערך בקילוואט-שעה (קוט"ש), הספק מתקן מומלץ, והכנסה או חיסכון שנתיים צפויים מייצור חשמל.

השקת מפת ה-GovMap היא צעד אסטרטגי ומשמעותי בהנגשת מידע לציבור הרחב. בעבר, הערכת הפוטנציאל הסולארי והכדאיות הכלכלית של נכס דרשה ידע מומחה או התקשרות עם גורמים מקצועיים, מה שיצר חסם מידע משמעותי. על ידי מתן נתונים מפורטים וקלים להבנה על ייצור צפוי, קיבולת מומלצת, והכנסות/חיסכונות שנתיים, הממשלה למעשה מפחיתה את חוסר הוודאות ומגבירה את האטרקטיביות של ההשקעה. שקיפות זו ויכולת הגישה הקלה לנתונים יכולות להאיץ באופן משמעותי את תהליך קבלת ההחלטות ולעודד פלח רחב יותר של האוכלוסייה, כולל בעלי בתים פרטיים ועסקים קטנים, לשקול השקעה סולארית. מהלך זה משקף מאמץ ממשלתי אסטרטגי להמריץ את צמיחת השוק על ידי הפחתת חיכוך והגברת מעורבות הציבור, ובכך לצייד את האזרחים בכלים להערכת ההזדמנות באופן מוחשי וקל לכימות.

2. הכדאיות הכלכלית: חיסכון, רווח ותשואה

ההשקעה בפאנלים סולאריים בישראל מציעה כדאיות כלכלית גבוהה, המתבטאת בחיסכון משמעותי בהוצאות החשמל, יצירת הכנסה פסיבית ותשואה אטרקטיבית.

עלויות התקנה ותקופת החזר השקעה

עלות התקנת מערכת סולארית ביתית בישראל נעה בין 15,000 ש"ח ל-40,000 ש"ח, בהתאם לגודל המערכת ומורכבות ההתקנה. לדוגמה, מערכת קטנה בהספק של 3 קילוואט תעלה כ-15,000-20,000 ש"ח, ואילו מערכת גדולה יותר בהספק של 10 קילוואט תעלה כ-40,000 ש"ח. מערכות גדולות יותר, המיועדות לשימוש מסחרי או לבתים בעלי צריכה גבוהה, יכולות להגיע לעלויות של כ-250,000 ש"ח עבור מערכת בהספק של 80 קילוואט.

תקופת החזר ההשקעה הממוצעת למערכות ביתיות נעה בין 5 ל-7 שנים. משרד האנרגיה שואף לקצר תקופה זו אף יותר, באמצעות תוכניות חדשות, ל-5 שנים בלבד. התשואה השנתית הצפויה למשקי בית נעה בין 11% ל-15% למשך 25 שנה. בית פרטי שיקים מערכת סולארית ממוצעת בהספק של 15 קילוואט יכול ליהנות מהכנסה ממוצעת של כ-13,000 ש"ח בשנה. עבור מערכות מסחריות, החזר ההשקעה הממוצע ברוטו הוא כ-5 שנים, ולאחר שקלול עלויות אחזקה שוטפת, הוא עומד על כ-7 שנים, עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-16%. מערכות גדולות יותר, מעל 100 קילוואט, יכולות להניב תשואה של כ-9%.

למרות עלות ההשקעה הראשונית המשמעותית, הנתונים מראים כי השקעה בפאנלים סולאריים בישראל מניבה תשואה גבוהה ואטרקטיבית (11%-16% שנתי), העולה באופן ניכר על תשואות נפוצות בשוק הנדל"ן (כ-5%). קיצור תקופת החזר ההשקעה ל-5-7 שנים, יחד עם תעריפים קבועים לטווח ארוך (25 שנה), הופכים את ההשקעה לבטוחה ויציבה, המהווה חלופה משתלמת לאפיקי השקעה מסורתיים. נתונים אלו ממצבים את האנרגיה הסולארית לא רק כבחירה מודעת סביבתית, אלא כהחלטה פיננסית איתנה עבור תיק השקעות מגוון.

תעריפי הזנה ומודל "מונה נטו"

חברת החשמל רוכשת חשמל עודף המיוצר על ידי מערכות סולאריות בתעריפים מדורגים. למערכות פרטיות קטנות (עד 15 קוט"ש), התשלום הוא 48 אגורות לקוט"ש. למערכות גדולות יותר (15-100 קוט"ש), התעריף הוא 41 אגורות לקוט"ש, ולמערכות מעל 100 קוט"ש, התעריף יורד ל-18.91 אגורות לקוט"ש. הסכמי רכישה אלה הם לרוב לטווח ארוך, של 25 שנה, ומבטיחים יציבות בהכנסות.

רשות החשמל אישרה לאחרונה שני מסלולי תעריף חדשים, החל משנת 2025, שנועדו להגביר את האטרקטיביות של ההשקעה:

• מסלול "החזר מהיר": זמין למתקנים סולאריים בהספק של עד 30 קילוואט-שעה. בחמש השנים הראשונות, התעריף עבור 15 הקוט"ש הראשונים גבוה ב-25% מהתעריף הרגיל, כלומר 60 אגורות לקוט"ש, בעוד היתרה משולמת בתעריף רגיל (48 אגורות לקוט"ש). לאחר חמש שנים, התעריף יורד מעט מתחת לתעריף התקני, ל-39 אגורות לקוט"ש. מטרת מסלול זה היא לצמצם את זמן החזר העלויות הממוצע מחמש שנים לשש.
• מסלול "צמוד מדד": מותאם למתקנים סולאריים בהספק של עד 15 קילוואט-שעה. הוא מתחיל בתעריף נמוך יחסית של 38.7 אגורות לקוט"ש, אך מוצמד למדד המחירים לצרכן, מה שמגן על ערכה הנומינלי של ההשקעה מפני אינפלציה ושומר על יציבותה לאורך זמן.

בנוסף, בערים המונות למעלה מ-50,00ים תושבים, ניתן לקבל פרמיה אורבנית נוספת של 6 אגורות לקוט"ש עבור כל החשמל המיוצר מהמערכת הסולארית. מודל "מונה נטו" ממשיך לפעול עם התאמות קלות, כאשר צרכנים מקבלים זיכוי עבור חשמל שהוזרם לרשת, עם מגבלות על הצבירה החודשית.

הטבות מס ותמריצים ממשלתיים

מדינת ישראל מעניקה שורה של הטבות מס ותמריצים כלכליים משמעותיים לעידוד השקעה באנרגיה סולארית:

• פטור ממס הכנסה: הכנסה מייצור חשמל ביתי (ממערכת סולארית בהספק של עד כ-22 קוט"ש או על גג בשטח של עד כ-150 מ"ר) פטורה מחובת דיווח ומתשלום מס עד לתקרת הכנסה שנתית של כ-24,000 ש"ח. החל משנת 2025, תקרת הפטור ממס הכנסה צפויה לעלות ל-35,000 ש"ח בשנה או 100,000 קוט"ש.
• פטור ממע"מ: קיים פטור ממע"מ עבור הכנסה ממכירת חשמל עד לתקרה של 120,000 ש"ח בשנה. יצוין כי התקנת מערכות סולאריות עצמן כפופה למע"מ מלא בשנת 2025.
• פטור מהיטל השבחה: הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים הוארך והורחב, מה שמפחית את העלויות הנלוות להתקנה.
• פחת מואץ: למגזר העסקי, רשות המיסים מאפשרת פחת מואץ בשיעור של 25% בשנה על ייצור חשמל ממתקנים סולאריים, מה שמסייע בהפחתת נטל המס על ההשקעה.

טבלה 1: השוואת עלויות, תשואות והחזר השקעה למערכות סולאריות נבחרות בישראל (הערכה)

3. היתרונות הסביבתיים והלאומיים

מעבר לכדאיות הכלכלית, להשקעה באנרגיה סולארית בישראל יש יתרונות סביבתיים ולאומיים קריטיים, התורמים באופן ישיר לעתיד בר קיימא ולביטחון המדינה.

הפחתת פליטות גזי חממה וקירור ערים

בישראל, 78% מפליטות גזי החממה מקורן במשקי החשמל והתחבורה. מעבר לייצור חשמל סולארי, כמקור אנרגיה נקייה, תורם באופן ישיר להפחתת פליטות אלו ולמאבק במשבר האקלים. כל קוט"ש המיוצר משמש כתחליף לחשמל המופק מדלקים פוסיליים, ובכך מצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של המדינה.

פרויקטים של קירוי סולארי במרחב הציבורי, כגון חניונים ומגרשי ספורט, מספקים פתרון כפול: ייצור חשמל נקי ויצירת צל משמעותית. צל זה מפחית את החשיפה לקרינת שמש ישירה ומצמצם את תופעת "איי החום העירוניים" המחמירה בעקבות שינויי האקלים. השקעה בפאנלים סולאריים, במיוחד בפרויקטים של דו-שימוש במרחב הציבורי, מציעה יתרון כפול ייחודי. מעבר לייצור חשמל נקי והפחתת פליטות, היא תורמת באופן ישיר גם להתמודדות עם אתגרים מקומיים של שינויי אקלים כמו "איי חום עירוניים". פתרון זה הופך את ההשקעה לרלוונטית לא רק למטרות אנרגיה אלא גם לשיפור איכות החיים והסביבה העירונית, וממצב את האנרגיה הסולארית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיות הסתגלות אקלימיות עירוניות.

חיזוק העצמאות והחוסן האנרגטי

ייצור חשמל סולארי מבוזר, כלומר הפקת חשמל במקומות רבים וקטנים יחסית (כמו גגות בתים), מפחית את התלות של ישראל במקורות אנרגיה חיצוניים ובמערכת ייצור מרכזית. פיזור זה של מקורות האנרגיה מחזק את חוסנה האנרגטי של המדינה, במיוחד במצבי חירום, ומבטיח אספקת חשמל יציבה ואמינה יותר.

עמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת לאומיים

ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני לייצר 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. יעד ביניים של 20% נקבע לשנת 2025, אך נראה שישראל צפויה להגיע לכל היותר ל-16% ולפספס יעד זה. העובדה שישראל החמיצה את יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בשנים קודמות (7.6% במקום 10% ב-2020, וככל הנראה גם ב-2025) מצביעה על צורך דחוף בהאצת קצב ההתקנות. מצב זה יוצר סביבה תומכת וחיובית עבור משקיעים, שכן הממשלה צפויה להמשיך ולספק תמריצים והקלות כדי לעמוד ביעדים הלאומיים השאפתניים לשנת 2030 ואילך. תוכנית "100 אלף גגות סולאריים", למשל, צפויה להוסיף 1.6 גיגה-ואט למשק החשמל, המהווים כ-10% מיעד 2030. הצורך הממשלתי להדביק את הפער ביעדי האקלים מפחית את הסיכון המדיניותי עבור משקיעים, ומחזק את הסיכוי לתמיכה ממשלתית מתמשכת בהשקעות סולאריות.

4. רגולציה ותמיכה ממשלתית: המנוע לצמיחה

ממשלת ישראל, באמצעות משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החשמל, פועלת באופן אקטיבי ליצירת סביבה רגולטורית ותומכת המעודדת השקעה באנרגיה סולארית.

תוכנית "100 אלף גגות סולאריים"

תוכנית זו, שהוכרזה על ידי משרד האנרגיה והתשתיות, שמה לה למטרה להוסיף 100 אלף גגות סולאריים במדינה עד שנת 2030. התוכנית כוללת סל תמריצים והסרת חסמים מקיף שנועד לעודד בעלי בתים פרטיים ודיירים בבניינים משותפים להקים מערכות סולאריות על גגות המבנים.

מסלולי תעריף חדשים והקלות רגולטוריות

רשות החשמל אישרה מסלולי תעריף חדשים, כפי שפורט לעיל, שמטרתם לקצר את תקופת החזר ההשקעה ולהגן על ערך ההכנסה מפני אינפלציה. בנוסף, רגולציה חדשה מעודדת הגדלת מתקנים קיימים והתקנת מתקנים גדולים יותר בשילוב מערכות אגירה, עם תעריף משלים שיכול להגיע עד פי 6 בשעות הפסגה, מה שמגדיל משמעותית את הכנסות היצרנים.

המעבר למסלולי תעריף חדשים (כמו "החזר מהיר" ו"צמוד מדד") וקיצור זמני האישורים משקפים רגולציה דינמית וקשובה לצרכי השוק. רשות החשמל מגיבה לחששות המשקיעים לגבי משך החזר ההשקעה וסיכוני אינפלציה, ובכך מפחיתה את הסיכון הכרוך בהשקעה ומגבירה את האטרקטיביות שלה. גמישות רגולטורית זו מטפחת אמון רב יותר בקרב משקיעים, ומאותתת על מחויבות הממשלה להתאים את מדיניותה כדי להבטיח את המשך צמיחת המגזר הסולארי.

בנוסף למסלולי התעריף, קיימות הקלות רגולטוריות ותמריצים כלכליים נוספים:

• טיוב והתאמת מנגנון מס ההכנסה לבתים צמודי קרקע ולבתים משותפים.
• הארכת הפטור מהיטל השבחה והרחבתו.
• החל משנת 2025 או 2028, כל מבנה חדש (בית פרטי בשטח גג מעל 120 מ"ר, או מבנה שאינו למגורים בשטח גג מעל 250 מ"ר) יחויב בהתקנת פאנלים סולאריים.
• הרחבת "המסלולים הירוקים" לחיבור מהיר לרשת החשמל, המקצרת את הליך אישור ההתקנה ל-30 יום בלבד למערכות קטנות.

דגש על בתים משותפים

הממשלה שמה דגש מיוחד על קידום אנרגיה סולארית בבתים משותפים, במטרה להנגיש את בשורת האנרגיות המתחדשות לכל שכבות האוכלוסייה. צעדים אלו כוללים הרחבת הפטור ממס הכנסה לבתים משותפים, בחינת אפשרות להלוואות מסובסדות לוועדי בתים, וקידום הקמת מערכות סולאריות על מבני הדיור הציבורי.

התיקונים בחוק המקרקעין (תיקון 34) וההקלות הרגולטוריות לבניינים משותפים, יחד עם בחינת הלוואות מסובסדות, משקפים הבנה ממשלתית עמוקה של האתגרים הייחודיים במגזר זה. מאמצים אלו מכוונים לפתוח פוטנציאל סולארי משמעותי שעד כה היה חסום בשל מורכבות בירוקרטית וכלכלית (למשל, הצורך בהסכמת 100% מהדיירים שהפך ל-66%), ובכך להרחיב את בסיס המשקיעים הפוטנציאליים. גישה ממוקדת זו פותחת אפיק חדש ומהותי להשקעה סולארית, מעבר לבעלי בתים פרטיים, ומקדמת שוויון אנרגטי על ידי הנגשת אנרגיה נקייה למגוון רחב יותר של תושבים.

5. התמודדות עם אתגרים: פתרונות וחידושים

למרות היתרונות הרבים, השקעה באנרגיה סולארית בישראל אינה חפה מאתגרים. עם זאת, קיימים פתרונות וחידושים טכנולוגיים ורגולטוריים המתמודדים עם חסמים אלו.

חסמי חיבור לרשת החשמל ופתרונות

אחד החסמים המרכזיים להתקנת פאנלים סולאריים בישראל הוא פיגור בתשתית הולכת החשמל ועומסים קיימים ברשת, המובילים ל"פקקי תנועה" וזמני המתנה ארוכים לחיבור מתקנים חדשים. רשת החשמל לא פותחה מספיק במשך שנים, והיא מתקשה לקלוט כמויות גדולות של חשמל מאנרגיות מתחדשות, במיוחד מאזורים מרוחקים כמו הדרום.

הממשלה ורשות החשמל פועלות לטפל באתגר זה במספר דרכים:

• פיתוח רשת החשמל: גיבוש תוכנית פיתוח ארוכת טווח לרשת ההולכה והחלוקה לשנים 2023-2030.
• שילוב אגירת חשמל: קידום משמעותי של מתקני אגירת חשמל, המסייעים לייצוב הרשת ומאפשרים ניצול יעיל יותר של חשמל סולארי גם בשעות שבהן אין שמש.
• שקיפות מידע: שיפור שקיפות המידע על יכולת הרשת לקלוט חשמל, באמצעות פרסום דוחות תקופתיים ופיתוח מודלים לחיבור לפי נקודות ציון גיאוגרפיות ספציפיות.

אתגרי בטיחות במתקנים סולאריים ופתרונות

מתקנים סולאריים, כמו כל מערכת חשמלית, טומנים בחובם סיכוני בטיחות פוטנציאליים. אלו כוללים קשתות חשמליות (העלולות לגרום לשריפות והתחשמלות), קריסת גגות עקב עומס, התקנה לקויה, ושימוש ברכיבים פגומים או באיכות נמוכה.

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, ננקטים צעדים מחמירים:

• תקני בטיחות בינלאומיים: יישום תקני בטיחות בינלאומיים מחמירים כמו NFPA 70, המגדירים דרישות בטיחותיות ספציפיות למתקנים סולאריים.
• פתרונות טכנולוגיים ייעודיים: שימוש בטכנולוגיות המאפשרות הפחתת מתח אוטומטית במקרה חירום.
• בדיקות ופיקוח: ביצוע בדיקות קרינה שנתיות על ידי בודקים מוסמכים, ודרישות להתקנת ציוד הגנה משופרת החל מיולי 2025.

התקדמות באגירת אנרגיה וטכנולוגיות דו-שימושיות

הירידה בתעריף ההזנה לרשת עבור חשמל המוזרם, יחד עם תמריצים מוגדלים למערכות אגירה, מצביעה על מגמה אסטרטגית של רשות החשמל לעודד צריכה עצמית של חשמל סולארי. שינוי זה הוא מענה ישיר לחסמי הולכה ועומסים ברשת, והוא מאפשר למשקיעים להשיג עצמאות אנרגטית רבה יותר ולהפחית את התלות בחיבור לרשת לצורך מכירת עודפים. מגמה זו תורמת למערכת אנרגיה מבוזרת וחזקה יותר, החיונית לביטחון האנרגטי הלאומי ולתמיכה בביקוש הגובר, למשל מרכבים חשמליים.

• אגירת אנרגיה: פתרונות אגירה, בעיקר באמצעות סוללות ליתיום מתקדמות, הופכים לחיוניים לניצול מרבי של אנרגיה סולארית. הם מאפשרים לאגור חשמל המיוצר בשעות השמש לשימוש בשעות הערב או בעת הפסקות חשמל, ובכך ליצור "משק אנרגטי עצמאי". החל משנת 2025, מערכות אגירה יקבלו תמריצים מוגדלים, כולל מענקים והלוואות בתנאים מועדפים.
• אגרו-וולטאית וסולארי צף: טכנולוגיות חדשניות אלו מאפשרות דו-שימוש יעיל בקרקע, ומתמודדות עם בעיית מיעוט השטחים בישראל. פרויקטים אגרו-וולטאיים משלבים פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים, ומאפשרים גידולים חקלאיים במקביל לייצור חשמל. סולארי צף מותקן על מאגרי מים, מנצל שטחים שאינם מנוצלים אחרת ומפחית אידוי מים. פתרונות אלו מאפשרים ניצול כפול של משאבי קרקע ומים, ומקדמים את יעדי האנרגיה המתחדשת תוך שמירה על שטחים פתוחים.

6. סיכום והמלצות: עתיד סולארי מואר

השקעה בפאנלים סולאריים בישראל היא הזדמנות ייחודית המשלבת יתרונות כלכליים בולטים, תרומה סביבתית משמעותית וחיזוק החוסן האנרגטי הלאומי. המדינה, באמצעות תוכניות אסטרטגיות ורגולציה תומכת, יוצרת סביבה נוחה ובטוחה למשקיעים. התשואה הגבוהה, החזר ההשקעה המהיר, הטבות המס והתמריצים הממשלתיים, לצד ההתמודדות עם אתגרי הרשת והבטיחות, הופכים את ההשקעה הסולארית לאפיק אטרקטיבי במיוחד.

למשקיעים פוטנציאליים, מומלץ לשקול את הצעדים הבאים:

• בדיקת פוטנציאל אישי: השתמשו בכלי המיפוי הממשלתי (GovMap) כדי להעריך את הפוטנציאל הסולארי הספציפי של הנכס. כלי זה מספק הערכה ראשונית חיונית לכדאיות ההשקעה.
• בחינת מסלולי התעריף: בדקו את מסלולי התעריף החדשים ("החזר מהיר", "צמוד מדד") והתאימו את המסלול המתאים ביותר לצרכים ולציפיות הכלכליות. המסלולים החדשים מציעים גמישות והתאמה לשיקולים פיננסיים שונים.
• שילוב אגירה: שקלו לשלב מערכות אגירת אנרגיה, במיוחד לאור התמריצים החדשים, כדי למקסם את העצמאות האנרגטית ולנהל טוב יותר את צריכת החשמל. פתרונות אגירה תורמים ליציבות המערכת ולחיסכון ארוך טווח.
• היוועצות עם מומחים: פנו לחברות התקנה ויועצים מקצועיים לקבלת הצעות מחיר מפורטות, תכנון מותאם אישית וליווי בתהליך הבירוקרטי.
• בטיחות ותקנים: ודאו שההתקנה מתבצעת על ידי מתקינים מוסמכים ובהתאם לתקני הבטיחות המחמירים ביותר, תוך התייחסות לכלל הסיכונים הפוטנציאליים.
• מעורבות קהילתית (לבתים משותפים): בבתים משותפים, נצלו את ההקלות הרגולטוריות החדשות וקדמו שיתוף פעולה בין הדיירים כדי לממש את הפוטנציאל הסולארי המשותף.

השקעה באנרגיה סולארית בישראל אינה רק השקעה כלכלית נבונה, אלא גם צעד משמעותי לעבר עתיד אנרגטי בטוח, ירוק ובר קיימא.

‏המאמר נכתב על ידי לירון רוז משקיע שעשה בעברו אקזיט והשקעות יוצאות דופן בעולם הייטק. היום לירון מעביר הרצאות לארגונים וחברות הייטק.