התקנת פאנלים סולאריים על גג עם יריעות ביטומניות: מה שקובע אם תהיה נזילה

עיקרי הדברים

1. מפרט משרד האנרגיה קובע כלל חד: בהתקנה על גג בטון לא יבוצעו קידוחים בגג. הקונסטרוקציה יושבת על משקולות המונחות על יריעה ביטומנית.
2. כל חדירה דרך היריעה היא נקודת כשל פוטנציאלית, וגם אם היא נאטמת היטב, היא מתיישנת בקצב שונה מהיריעה עצמה.
3. היריעות עצמן כפופות לתקינה: ת"י 1430 עוסק ביריעות ביטומניות, ות"י 1476 במערכות לאיטום גגות בטון שטוחים ביריעות ביטומניות.
4. ניקוז הוא חלק מהתכנון: משקולות ומסלולי כבילה שמפריעים לזרימת המים יוצרים בריכות, ובריכות שוחקות איטום.
5. גיל היריעה קובע את סדר העבודות: אם האיטום קרוב לסוף חייו, מחדשים אותו לפני ההתקנה ולא אחריה.
6. נזילה בגג ביטומני לא מופיעה בזמן ההתקנה אלא בגשם הראשון או השני, כשהמתקין כבר מזמן לא באתר.

שני גגות בטון בהוד השרון יכולים להיראות זהים לחלוטין מהרחוב, ואפילו מהגג עצמו. באותה שכונה, אותו גיל, אותה יריעה ביטומנית שחורה מתחת לחצץ. על שניהם הותקנה מערכת סולארית באותו חודש, ובשניהם המערכת עבדה מהיום הראשון ודיווחה תפוקה תקינה באפליקציה. הבדל אחד: בגג הראשון הקונסטרוקציה חוברה בברגים שנקדחו דרך היריעה אל הבטון, ובשני היא יושבת על משקולות שהונחו על היריעה בלי לפגוע בה.

משה, גמלאי מהוד השרון, גילה את ההבדל בפברואר. לא בגג, אלא בתקרה של חדר השינה: כתם חום שהתחיל בגודל של מטבע וגדל בכל סערה. מכאן והלאה מתחיל ההליך המתיש של איתור נזילה בגג עם מערכת סולארית מותקנת עליו, ובו כל צד מסביר שהאחר אחראי. המאמר הזה עוסק בדיוק בנקודה שקובעת לאיזה מהשני גגות שלכם תשתייכו.

קודם כל: מה זו יריעה ביטומנית ולמה היא הרכיב הרגיש בפרויקט

יריעה ביטומנית היא שכבת האיטום של רוב גגות הבטון השטוחים בישראל. מדובר ביריעה מבוססת ביטומן משופר בפולימרים, משוריינת בסיבי פוליאסטר, שמותקנת בהלחמה על הגג ויוצרת מעטפת רצופה שאינה מאפשרת מעבר מים. התקינה הישראלית מתייחסת אליה בשני מקומות: ת"י 1430 עוסק ביריעות הביטומניות עצמן, ובכלל זה בעובי נומינלי שאינו קטן מארבעה מילימטרים, ות"י 1476 עוסק במערכות לאיטום גגות בטון שטוחים ומרפסות פתוחות ביריעות ביטומניות. שני התקנים מתפרסמים ומתוחזקים על ידי מכון התקנים הישראלי.

מבחינה הנדסית זו מעטפת רצופה, וזו כל התכונה שלה. מערכת שאוטמת מאה אחוז משטח פחות חור אחד, אינה אוטמת תשעים ותשעה אחוזים: היא דולפת. זה ההיגיון שמאחורי כל מה שכתוב בהמשך.

הכלל שמשרד האנרגיה קובע: לא קודחים בגג בטון

מפרט משרד האנרגיה והתשתיות למערכת סולארית ביתית מתייחס לסוגיה במפורש, ובניסוח שאינו מותיר מקום לפרשנות: כאשר ההתקנה היא על גג בטון, לא יבוצעו קידוחים בגג, אלא תונח יריעה ביטומנית ועליה אבן המשמשת כמשקולת, ואליה תחובר הקונסטרוקציה באמצעות בורג ג׳מבו או עוגן חץ.

כלומר, שיטת העיגון המומלצת אינה מחברת את המערכת לגג. היא מחברת את המערכת למשקולות שיושבות על הגג, כשהמשקולת היא זו שמחזיקה את המערך במקומו נגד עומסי רוח. את הקידוח, שהוא הרגע המסוכן לאיטום, מבצעים אל תוך המשקולת ולא אל תוך הבטון.

שיטה זו מכונה בשוק עיגון בהשקלה או עיגון בלסטי, ולה שני יתרונות שקשה להפריז בהם: מעטפת האיטום נשארת שלמה, ואם בעתיד תרצו לפרק את המערכת או לחדש את האיטום, אין נקודות חדירה שצריך לאטום מחדש. יש לה גם מחיר: משקל. המשקולות מוסיפות עומס לגג, ולכן נדרש אישור קונסטרוקטור לאתר הספציפי, ולכן חשוב לבדוק את יכולת הנשיאה של המבנה מראש. את הצד ההנדסי הזה פירטנו במאמר על מערכת סולארית על גג ישן.

למה קידוח דרך יריעה ביטומנית הוא הימור, גם כשעושים אותו נכון

לפעמים בשטח כן מבוצעים חיבורים מקובעים, ולעיתים אין ברירה הנדסית. חשוב להבין מה בדיוק הסיכון, כדי לדעת מה לשאול:

1. כל חדירה היא נקודת כשל פוטנציאלית. ברגע שנוצר חור, האיטום שלו תלוי במסטיק, בשרוול או ברוזטה, כלומר בפתרון נקודתי שהוסף על גבי המערכת המקורית.
2. האיטום הנקודתי מתיישן בקצב אחר. היריעה עצמה תוכננה לעמוד בשמש ובמעברי חום שנים רבות. מסטיק שנמרח סביב בורג לא בהכרח.
3. התנועה התרמית עובדת נגדכם. גג בטון בישראל עובר מחזורי התפשטות והתכווצות יומיים ועונתיים. קונסטרוקציה שמחוברת בקשיחות לבטון מעבירה את התנועה הזו לנקודת החדירה.
4. האחריות מתערפלת. קבלן האיטום המקורי אינו אחראי לחורים שקדח מישהו אחר, והמתקין הסולארי אינו קבלן איטום. במקרה של נזילה, שני הגורמים מצביעים זה על זה.
5. התסמין מאחר להגיע. נזילה מתגלה בגשם משמעותי, ולעיתים אחרי כמה חודשים. עד אז החשבונית שולמה והמערכת עובדת מצוין, ולכן קל להסיק בטעות שהעבודה הסתיימה בהצלחה.

מה כן צריך לקרות על גג ביטומני: שש נקודות מקצועיות

לגבי המרווחים והבטיחות, הוראת נציב כבאות והצלה 543 קובעת בין היתר שהתקנת מתקן בסמוך למתקני מיזוג אוויר או ללוחות חשמל שנמצאים על הגג תהיה מופרדת באלמנט עמיד אש או במרחק של שני מטרים לפחות, שאסור להתקין תאים פוטו וולטאיים בסמוך או מעל מפוחי פינוי עשן ופתחי עשן, ושבמרחק שאינו עולה על ארבעים מטר לאורך משטח הפאנלים יהיה מעבר חופשי ברוחב שלא יקטן משישים סנטימטרים. גם תקנות התכנון והבנייה בעניין עבודות הפטורות מהיתר מציבות תנאים בכיוון הזה: המערכת מעוגנת כך שלא תזוז ממקומה, אינה בולטת מקצות הגג ואינה חוסמת מוצאי גג ומיתקנים נדרשים אחרים.

סדר העבודות: מתי מחדשים איטום ומתי מתקינים

זו ההחלטה שחוסכת או עולה את הסכומים הגדולים, והיא נקבעת לפני שמישהו עולה לגג. יריעה ביטומנית אינה נצחית, והמערכת הסולארית שתשב עליה מיועדת לעבוד עשרות שנים. אם האיטום נמצא בשלהי חייו, ההיגיון הוא פשוט: מחדשים אותו קודם, ואז מתקינים.

הסיבה מעשית לחלוטין. חידוש איטום מתחת למערך מותקן מחייב פירוק של הפאנלים והקונסטרוקציה, אחסון, חידוש, והרכבה מחדש, כולל עבודת חשמלאי ובדיקות. זו עבודה שעולה כסף אמיתי, וכולה נמנעת בהחלטה נכונה בזמן סקר הגג.

השאלה החמישית היא החשובה מכולן, מפני שהיא הופכת את כל השאר לסעיף חוזי ולא להבטחה בשיחה. אם המתקין מתחייב בכתב שלא ייפגעו האיטום וחוזק הגג ושכל פגיעה תתוקן על חשבונו, האינטרסים מתיישרים מעצמם.

גם ההיבט החשמלי נוגע לגג

לפי הנחיות מנהל מינהל החשמל להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי, תכנון, התקנה ובדיקה של מיתקן פוטו וולטאי ייעשו על ידי חשמלאי, ואדם שאינו חשמלאי רשאי לבצע עבודה שאינה עבודת חשמל, כגון הנחת כבל או התקנה מכנית של מודולים, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו ובפיקוחו של חשמלאי. באותן הנחיות נקבע גם שהמיתקן יותקן באופן המאפשר גישה נוחה ובטיחותית לתפעול ולתחזוקה שלו ושל המיתקנים הסמוכים לו, וזו דרישה שמתורגמת ישירות לפריסה על הגג.

נקודה שרלוונטית במיוחד לבתים מבוגרים באזורי הבנייה הצמודה: אותן הנחיות קובעות שהספק מיתקן פוטו וולטאי חד מופעי לא יעלה על חמישה קילוואט. בית שמחובר בחיבור חד מופעי מוגבל לכן בהספק שניתן להתקין, ללא קשר לגודל הגג הפנוי או לאיכות האיטום שלו. זה נתון שכדאי לבדוק בסקר הראשון ולא בשלב התכנון.

לסיכום

גג בטון עם יריעות ביטומניות הוא מהגגות הנוחים להתקנת מערכת סולארית, בתנאי אחד: שמעטפת האיטום נשארת שלמה. הכלל שמפרט משרד האנרגיה קובע, שלא מבצעים קידוחים בגג בטון אלא מעגנים על משקולות המונחות על היריעה, אינו המלצה אסתטית אלא ההבדל בין מערכת שתעבוד שנים בשקט לבין כתם בתקרה בפברואר. סביבו נבנות שאר ההחלטות: שכבת הגנה מתחת למשקולות, פיזור עומסים לפי קונסטרוקטור, שמירת מסלולי הניקוז, כבילה תקנית, וסדר עבודות נכון מול גיל האיטום.

ב-Solwise סקר הגג הוא שלב מחייב ולא פורמליות, והוא כולל את מצב האיטום, את שיטת העיגון ואת פריסת המשקולות. דברו איתנו ונבדוק את הגג שלכם לפני שמדברים על פאנלים.

מקורות

1. מפרט משרד האנרגיה והתשתיות למערכת סולארית ביתית, אוגוסט 2025
2. הנחיות מנהל מינהל החשמל להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי (במתח גבוה ובמתח נמוך)
3. הוראת נציב כבאות והצלה 543, סידורי בטיחות אש במתקנים פוטו וולטאיים
4. תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014
5. מכון התקנים הישראלי, מדור איטום וציפויים
6. משרד האנרגיה והתשתיות, שאלות ותשובות בנושא אנרגיה סולארית על גגות