כמה מקום צריך על הגג בשביל מערכת סולארית? חישוב לפי סוג הגג, הכיוון וההצללה

רוב האנשים שבודקים אם הגג שלהם מתאים למערכת סולארית עושים את אותו חישוב: לוקחים את שטח הבית מהתוכניות, בערך 150 מ"ר, ומניחים שכל השטח הזה יכול להתכסות בפאנלים. בפועל, השטח שאפשר לנצל הוא כמעט תמיד קטן בהרבה. מעקות, מזגנים, דוד שמש, פיר גישה, צד צפוני של גג רעפים והצל של עץ השכנים לוקחים חלק מהגג, ולפעמים חצי ממנו. מה שקובע את גודל המערכת הוא לא כמה גדול הגג, אלא כמה ממנו פנוי, פונה לשמש ולא מוצל.

עיקרי הדברים

✓ כלל אצבע: כ-7 עד 8.5 מ"ר לכל קילוואט - כולל מרווחים, גישה לתחזוקה ושוליים.

✓ מערכת של 5 קילוואט צריכה בערך 35 עד 45 מ"ר פנויים - הרבה פחות מ-100 מ"ר הגג שמהם חלה החובה.

✓ הכיוון חשוב כמו השטח - משרד האנרגיה ממליץ על אזור שפונה לגזרה הדרומית, מדרום-מזרח ועד דרום-מערב.

✓ בבנייה חדשה אפשר "לייצר" שטח - למשל על ידי הצבת מזגנים ופירים בצד הצפוני של הגג.

כלל האצבע: כמה מטרים רבועים לכל קילוואט

פאנל סולארי ביתי מודרני הוא בגודל של כ-2 מ"ר, ובהספק של כ-400 עד 550 וואט, בהתאם לדגם. כלומר, כדי להגיע לקילוואט אחד צריך שניים עד שלושה פאנלים, שתופסים כ-4.5 עד 5.5 מ"ר של שטח פאנלים נטו. אבל אי אפשר להצמיד פאנלים זה לזה מקצה לקצה של הגג. צריך להשאיר מרווחים לקונסטרוקציה, מעברים לתחזוקה, מרחק ממעקות ומשוליים, ולעיתים גם מרווח בין שורות.

לכן, כשמדברים על שטח גג נדרש, מקובל להשתמש בכלל אצבע רחב יותר. לפי מדריך גודל הגג של תוכנית "בית של אנרגיה" בנתניה, שפותחה בשיתוף משרד האנרגיה, מערכת ביתית של 6 קילוואט צריכה כ-40 עד 50 מ"ר, ומערכת של 10 קילוואט צריכה כ-70 עד 85 מ"ר. גם הנחיות משרד האנרגיה להכנת גגות בבנייה חדשה מתייחסות ליחס דומה: גג פנוי של כ-300 מ"ר מתאים למתקן של עד כ-37 קילוואט, כלומר כ-8 מ"ר לכל קילוואט.

ההערכה מבוססת על פאנלים של כ-420 עד 540 וואט ועל כ-7 עד 8.5 מ"ר לקילוואט. בגג שטוח עם שורות מוטות השטח הנדרש עשוי להיות גדול יותר.

שימו לב לנקודה חשובה: הטבלה מדברת על שטח פנוי ושמיש, לא על שטח הגג בתוכניות. גג של 150 מ"ר יכול להתאים למערכת של 15 קילוואט, או רק למערכת של 7 קילוואט, בהתאם למה שעומד עליו ולאיזה כיוון הוא פונה.

גג שטוח: למה הוא "צורך" יותר מקום ממה שנדמה

בגג שטוח, הפאנלים מותקנים בדרך כלל על קונסטרוקציה שמטה אותם בזווית מסוימת כלפי השמש. זה משפר את הייצור, אבל יוצר בעיה: כל שורה מטילה צל על השורה שמאחוריה, במיוחד בחורף, כשהשמש נמוכה. כדי למנוע את זה צריך להשאיר מרווח בין השורות, והמרווח הזה הוא שטח שלא מייצר חשמל.

ככל שהזווית גדולה יותר, המרווח הנדרש גדל. לכן בגגות שטוחים יש שתי גישות עיקריות. הגישה הראשונה היא שורות מוטות דרומה בזווית בינונית, עם מרווחים. הגישה השנייה היא פריסה בזווית נמוכה, לעיתים בכיוון מזרח-מערב, שמאפשרת לדחוס יותר פאנלים לאותו שטח, על חשבון ייצור מעט נמוך יותר לכל פאנל. הבחירה בין השתיים היא החלטה הנדסית וכלכלית, ומתכנן טוב יבדוק את שתיהן.

יתרון חשוב של גג שטוח הוא הגמישות. אפשר לבחור את כיוון הפאנלים בלי תלות בצורת הגג, ולכן גם גג שטוח שהבית עליו לא פונה דרומה יכול לייצר היטב. בנוסף, התקנה על גג עם יריעות ביטומניות דורשת תשומת לב מיוחדת לאיטום ולשיטת העיגון, כי זה המקום שבו נוצרות רוב הנזילות.

גג רעפים: השטח קטן יותר והכיוון קובע הכול

בגג רעפים משופע אין צורך במרווחים בין שורות, כי הפאנלים מונחים במקביל לשיפוע הגג. לכן, על כל מטר רבוע שמיש אפשר להתקין יותר הספק. אבל יש מחיר: לא כל צלעות הגג שמישות. צלע שפונה צפונה מקבלת מעט מאוד קרינה ישירה, ובדרך כלל לא כדאי להתקין עליה פאנלים. צלעות שפונות דרומה, מזרחה ומערבה מתאימות, כשדרום הוא הכיוון המועדף.

המשמעות היא שבית עם גג רעפים של 140 מ"ר, בצורת "גג ארבע צלעות" קלאסית, עשוי לספק רק כ-60 עד 80 מ"ר שמישים בפועל. הרכס, הקצוות והצלע הצפונית נגרעים מהחשבון. לפני שמתכננים, כדאי להבין מה חשוב לדעת לפני התקנה על גג רעפים, כולל סוג הרעפים ושיטת העיגון, שמשפיעים גם על מיקום הפאנלים.

גם השיפוע משנה. הנחיות משרד האנרגיה ממליצות לבחור לאזור הפאנלים גג ששיפועו אינו עולה על 20 מעלות. בגגות תלולים יותר ההתקנה מורכבת יותר, והייצור בחלק מהשנה נפגע.

מה "אוכל" את השטח על הגג

הגורם שהכי הרבה בעלי בתים מפספסים הוא ההצללה העצמית של הבית. מעקה גבוה בגג שטוח, פיר מדרגות, ארובה, דוד שמש או שורת מעבי מזגנים יכולים להטיל צל על חלק משמעותי מהגג, בעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים. פאנל מוצל חלקית מייצר פחות, ובמערכות מסוימות הוא גם מוריד את התפוקה של פאנלים אחרים שמחוברים אליו.

משרד האנרגיה מתייחס לזה במפורש. לפי ההנחיות, אזור הפאנלים צריך להיות פנוי מהצללות של מתקנים אחרים או של חלקי מבנה כמו מעקה הגג או פיר בנוי, ולכן מומלץ לתכנן את פיר המעלית, מבנה הגישה לגג ומתקני המיזוג בצד הצפוני של המבנה. בבנייה חדשה, החלטה פשוטה על מיקום המזגנים יכולה להוסיף כמה קילוואט למערכת בלי שקל נוסף של גג.

צריך להוסיף לחשבון גם הצללה חיצונית: עצים, בניינים סמוכים, אנטנות ועמודי חשמל. כאן החשוב הוא לחשוב קדימה. עץ צעיר שנשתל ליד הבית יגדל, ומגרש ריק ליד הבית עשוי להפוך בעוד כמה שנים לבית של שתי קומות. סקר גג מקצועי כולל בדיקה של מסלול השמש לאורך השנה, ולא רק מבט על הגג בצהריים.

⚠️ עצרו לפני שאתם ממקמים את המזגנים

בבנייה חדשה, הקבלן או יועץ המיזוג יציבו את המעבים במקום הנוח להם, ולעיתים קרובות זה בדיוק החלק הדרומי של הגג. בקשו מהאדריכל לסמן בתוכנית הגג "אזור אנרגיה מתחדשת" פנוי, כפי שממליצות הנחיות משרד האנרגיה, ולהעביר את המעבים, הפירים והמתקנים הטכניים לצד הצפוני.

שטח זה לא הכול: משקל, עומסים וגישה

גם כשיש מספיק שטח, צריך לוודא שהגג יכול לשאת את המערכת. לפי הנחיות משרד האנרגיה, גג בטון תקין מתוכנן לפי התקן לעומס של 150 ק"ג למ"ר, ולכן ניתן להתקין עליו מערכת פוטו-וולטאית ששוקלת כ-20 ק"ג למ"ר. בגגות קלים, כמו פנלים מבודדים או קונסטרוקציית פלדה, צריך לתכנן את הגג לעומס המערכת ולעומסי רוח, לפי מיקום וגובה המבנה.

בבתים קיימים, מצב הגג חשוב לא פחות. מערכת סולארית על גג ישן מחייבת בדיקה של האיטום והקונסטרוקציה לפני ההתקנה, כי פירוק והרכבה מחדש של המערכת בעוד כמה שנים, לצורך תיקון הגג, עולים כסף.

ועוד דבר שתופס מקום: גישה. צריך דרך בטוחה לעלות לגג לצורך תחזוקה, ניקוי ובדיקות, ומקום לממיר באזור מוצל ומוגן ממזג האוויר. ההנחיות ממליצות גם על נקודת מים על הגג לניקוי הפאנלים. אלה פרטים קטנים שכדאי לתכנן מראש, כי קשה להוסיף אותם אחרי שהבית גמור.

הגג קטן מדי? יש עוד מקומות לפאנלים

הגג הראשי אינו המקום היחיד שבו אפשר להתקין מערכת. הנחיות משרד האנרגיה מונות כמה חלופות באותה חלקה: קירוי של חניה, מצללה (פרגולה), גג של מבנה נוסף במגרש, וסככות או מבנים דומים. חניה מקורה לשני רכבים, למשל, יכולה לשאת מערכת של כמה קילוואט, ובמקביל להצל על הרכבים.

שילוב של שני משטחים, כמו גג הבית ופרגולה, מאפשר לפעמים להגיע למערכת בגודל שהגג לבדו לא היה מאפשר. צריך רק לזכור שכל משטח נוסף דורש תכנון קונסטרוקטיבי, לעיתים היתר, וחיווט עד הממיר, ולכן כדאי לבדוק את הכדאיות מול מתקין.

💡 טיפ מקצועי

אם אתם מתכננים פרגולה או חניה מקורה בכל מקרה, תכננו אותן מראש כ"מבנה סולארי": כיוון דרומי, שיפוע מתאים וקונסטרוקציה שנושאת את משקל הפאנלים. ההפרש בעלות בין פרגולה רגילה לפרגולה מוכנה לפאנלים קטן בהרבה מהעלות של התאמה אחרי שהיא כבר עומדת.

ומה לגבי החובה בבתים חדשים?

מאז דצמבר 2025, בית צמוד קרקע חדש עם גג של יותר מ-100 מ"ר חייב לכלול מתקן פוטו-וולטאי של 5 קילוואט לפחות, כפי שדווח בגלובס. לפי כלל האצבע, 5 קילוואט דורשים כ-35 עד 45 מ"ר פנויים, כלומר פחות ממחצית מגג בגודל הסף. לפי pv magazine, המדינה מעריכה שהתקנות יובילו לעשרות אלפי מתקנים חדשים על גגות. ברוב הבתים החדשים, העמידה בדרישה אינה בעיה של שטח, אלא של תכנון.

הנחיות משרד האנרגיה הולכות צעד אחד קדימה, וממליצות להקצות במבני מגורים לפחות 50% משטח הגג כאזור לאנרגיה מתחדשת. זו המלצה ולא חובה, אבל היא מסמנת כיוון: בגג של 150 מ"ר, חצי מהגג הוא כ-75 מ"ר, שמתאימים למערכת של כ-9 עד 10 קילוואט. מי שמתכנן את הגג רק כדי לעמוד במינימום משאיר על השולחן מערכת גדולה פי שניים.

איך מחשבים את הגג שלכם, צעד אחר צעד

אפשר להגיע להערכה ראשונית לבד, עוד לפני שמזמינים סקר גג. התחילו משרטוט פשוט של הגג, או מצילום לוויין, וסמנו עליו את כל מה שעומד על הגג: מזגנים, דוד שמש, פירים, ארובות ומעקות. הורידו מהשטח גם רצועה של כחצי מטר עד מטר לאורך השוליים, ובגג רעפים את הצלע הצפונית.

את השטח שנשאר חלקו ב-7 עד 8.5, וקיבלתם הערכה גסה של ההספק בקילוואט. אחרי זה, בדקו מה מטיל צל על האזור שסימנתם בשעות הבוקר ואחר הצהריים, ובחורף במיוחד. כדי לתרגם את ההספק לחשבון כספי, הזינו את הנתונים במחשבון הסולארי, שמתחשב גם בסוג הגג ובכיוון שלו.

ההערכה הזו טובה להתחלה, אבל היא לא מחליפה סקר גג מקצועי. מתכנן מערכות יבדוק את הקונסטרוקציה, את ההצללה לאורך השנה ואת חיבור החשמל של הבית, שגם הוא מגביל את גודל המערכת. מי שמתכנן מערכת סולארית לבית פרטי כדאי שיגיע לפגישה הראשונה עם השרטוט שהכין, כדי לקבל תשובה מהירה ומדויקת יותר.