התקנת מערכת סולארית ביתית בעמק חפר: מה שונה באזור זה ומה כדאי לבדוק לפני?
עיקרי הדברים
• מפרט משרד האנרגיה והתשתיות מחייב את המתקין להציג אישור קונסטרוקטור שהגג יכול לשאת את המערכת, עוד לפני ההפעלה הראשונה. בבנייה הוותיקה של מושבי עמק חפר זו אינה חותמת גומי.
• המספר שקובע את גודל המערכת הוא השטח השמיש של הגג, לא שטחו הכולל. שני בתים עם פער של 70 מטר רבוע יכולים לקבל בדיוק אותה מערכת.
• לעמק חפר ארבעה תנאים מקומיים שמשנים תכנון: מליחות ביישובים המערביים, אבק חקלאי, הצללת צמחייה שמשתנה בין קיץ לחורף, ולוחות חשמל ותיקים במושבים.
• המפרט הממשלתי קובע לוח זמנים מומלץ של 120 יום מההסכם ועד החיבור לרשת. רוב התקופה היא רישוי ואישורים, לא התקנה.
• האחריות נמדדת מיום החיבור לרשת ולא מיום ההתקנה, ולמשך שנתיים לפחות.
• ההמלצה הראשונה במדריך הממשלתי לבחירת מתקין היא לקבל 3 עד 5 הצעות מחיר, ולהשוות אותן בטבלה.
במפרט שמשרד האנרגיה והתשתיות פרסם לציבור הרחב לקראת התקנת מערכת סולארית על גג מבנה מגורים מופיעה דרישה שנשמעת טכנית ואינה כזו: לפני ההפעלה הראשונה של המתקן, על המתקין להציג לרוכש אישור קונסטרוקטור שהגג יכול לשאת את המערכת, לצד אישור של חשמלאי בודק בעל רישיון מתאים.
ברוב הבתים בארץ זה שלב פרוצדורלי. בעמק חפר הוא לא תמיד כזה. חלק ניכר מהבנייה הפרטית במושבי האזור נבנה לפני עשרות שנים, לעיתים בהרחבות ובתוספות שנעשו בשלבים, ועם גגות רעפים שנשענים על קונסטרוקציית עץ שאיש לא בדק מאז. אישור הקונסטרוקטור הוא בדיוק המקום שבו מתגלה אם הגג מוכן.
זו רק דוגמה אחת לעיקרון רחב יותר: עמק חפר הוא אזור נוח במיוחד למערכת סולארית ביתית, אבל הנוחות הזו מגיעה עם ארבעה תנאים מקומיים שמדריך כללי לא מכיר. שני בתים באותו מושב, במרחק של מאה מטר זה מזה, יכולים לקבל תכנון שונה לגמרי - אחד בגלל פרדס שמטיל צל רק בחורף, השני בגלל לוח חשמל שלא יכול להכיל את ההגנות הנדרשות.
המאמר הזה עוסק במה שקובע בפועל: איזה גג מתאים, איך מחשבים את גודל המערכת, מה האזור מכתיב, מה המפרט הממשלתי מחייב להציג, וכמה זמן זה לוקח.
למה עמק חפר נוח במיוחד למערכת ביתית
רוב הבתים באזור הם בתים פרטיים או דו משפחתיים במושבים, בקיבוצים וביישובים קהילתיים. זה יוצר שלושה יתרונות שלא קיימים בבנייה רוויה:
• הגג בבעלות אחת. אין צורך בהסכמת דיירים, אין חלוקת שטח גג משותף, ואין ויכוח על סדר קדימויות. ההחלטה היא של בעל הבית בלבד.
• שטח גג גדול. בעוד שבדירה עירונית מדובר בעשרות מטרים, בעמק חפר גגות של 120 עד 300 מטר רבוע הם דבר שבשגרה.
• מעט הצללת מבנים. אין מגדל שכן שחוסם את השמש אחר הצהריים. ההצללה באזור, כשהיא קיימת, מגיעה כמעט תמיד מצמחייה - וזו בעיה שאפשר למפות ולטפל בה.
ארבעה תנאים מקומיים שמשנים את התכנון
מליחות ביישובים המערביים
היישובים הקרובים לים - מכמורת, צוקי ים והסביבה - חשופים לאוויר מלוח. מלח מאיץ קורוזיה בקונסטרוקציה, בברגים ובאביזרי החיבור.
בפועל זה מתורגם לקונסטרוקציה מאלומיניום מאולגן, אביזרי חיבור עמידים, וטיפול מוקפד בנקודות החיבור והחדירה. במרחק של כמה קילומטרים מזרחה, בבת חפר או בחרב לאת, השיקול הזה כבר שולי. אותה מועצה אזורית, שתי החלטות חומרה שונות.
אבק חקלאי, לא אבק עירוני
עמק חפר הוא אזור חקלאי פעיל. בעונות עיבוד וקציר האוויר נושא הרבה יותר חלקיקים מאשר באזור עירוני, ובאביב מצטרפת אבקה.
אבק על הפאנלים מוריד תפוקה, והירידה מצטברת בשקט. היא אינה תקלה: המערכת ממשיכה לעבוד, לא תישלח שום התראה, ואף אחד לא ישים לב. לכן תדירות הניקוי באזור צריכה להיקבע לפי עונות העבודה החקלאית בסביבה הקרובה, ולא לפי לוח שנה כללי.
הצללה שמשתנה בין קיץ לחורף
זו הנקודה שהכי מרבה להיות מוחמצת. בחצרות ותיקות באזור יש עצים בוגרים, ובסמוך לבתים רבים יש פרדסים ומטעים. הצל שעץ מטיל ביולי, כשהשמש גבוהה, קצר בהרבה מהצל שהוא מטיל בדצמבר כשהשמש נמוכה.
סקר שנערך ביום אחד בקיץ יכול להחמיץ לחלוטין הצללה שתופיע בכל חורף. התוצאה אינה אסון, אבל היא פער קבוע בתפוקה שאפשר היה למנוע. ניתוח הצללה ראוי מביא בחשבון את מסלול השמש לאורך השנה, ומתורגם לחלוקת סטרינגים נכונה או לשימוש באופטימייזרים שמאפשרים לכל פאנל לעבוד בנפרד.
תשתית חשמל של מושב, לא של עיר
זה הסעיף המעשי ביותר. בבנייה ותיקה במושבי האזור, לוח החשמל אינו תמיד לוח מודרני: לעיתים הוא קטן מכדי להכיל את ההגנות הנדרשות, לעיתים הוא רחוק מהמקום שבו הממיר אמור להיות מותקן, ולעיתים נקודת החיבור לרשת ממוקמת בקצה המגרש או משרתת כמה מבנים במשק.
זה אינו פוסל פרויקט. זה רק צריך להתגלות בבדיקת ההתכנות ולא אחרי שהפאנלים כבר על הגג, כי הוא משפיע גם על העלות וגם על לוח הזמנים.
שלושה סוגי גגות באזור, ומה כל אחד מכתיב
המפרט הממשלתי מחייב את המתקין להתחייב שביצוע הפרויקט לא יפגע בחוזק הגג או באיטומו, ושכל פגיעה כזו תתוקן על חשבונו. בגג רעפים ובגג מאוטם זו אינה הצהרה פורמלית אלא הסעיף המרכזי.
הרחבה בנושא קיימת במדריכים נפרדים על התקנת פאנלים סולאריים על גג רעפים ועל התקנה על גג עם יריעות ביטומניות.
לבעלי משק: סככה חקלאית, לול, רפת או מבנה אחסון אינם בהכרח פרויקט ביתי. מבנים כאלה נכנסים לרוב למסלול של מערכת סולארית מסחרית, עם היגיון כלכלי ורגולטורי שונה. בעמק חפר לא מעט בעלי נכסים יכולים לבחון את שני המסלולים במקביל.
שטח הגג אינו גודל המערכת
זו הנקודה שהכי מפתיעה, והיא מודגמת היטב בנתוני פרויקטים אמיתיים: בית עם גג של 142 מטר רבוע קיבל מערכת של 22.14 KWP, ובית אחר עם גג של 211 מטר רבוע קיבל מערכת של 22.2 KWP. פער של כמעט 70 מטר רבוע בשטח הגג, ואותו גודל מערכת בדיוק.
הסיבה היא שהמספר הקובע הוא השטח השמיש, וממנו יורדים:
• מעקות, קירות ומאפי גג
• יחידות מיזוג, דודי שמש וקולטים
• ארובות, פתחי אוורור וצנרת
• מרווחי גישה ותחזוקה שחייבים להישאר פנויים
• אזורים בכיוון לא מתאים או בהצללה קבועה
בבית שלישי, עם גג בטון של 107 מטר רבוע, הותקנה מערכת של 13.42 KWP. היחס בין מטרים לקילוואטים משתנה מבית לבית, ולכן אי אפשר להעריך גודל מערכת בשיחת טלפון.
אומדן ראשוני אפשר לקבל במחשבון הסולארי, שמתייחס לסוג הגג, לשטח המשוער ולכיוון. המספר המחייב נקבע בסקר בשטח.
כיוון וזווית: מה משנה ומה פחות
כיוון דרומי הוא האידיאל התיאורטי, אבל גגות בכיוון דרום מזרח או דרום מערב מניבים תפוקה קרובה מאוד. גם גגות מזרחיים ומערביים יכולים להשתלם: הם מייצרים בפרופיל שעות אחר, עם שיא בבוקר או אחר הצהריים.
במקרים מסוימים זה דווקא יתרון. בבית שבו הצריכה מרוכזת בשעות אחר הצהריים והערב, גג מערבי עשוי להתאים לפרופיל הצריכה טוב יותר מגג דרומי.
בגג רעפים הזווית נקבעה כבר על ידי המבנה. בגג שטוח יש חופש בחירה, וזו אחת הסיבות שגג בטון קטן יחסית מניב לעיתים יותר ממה שמצפים ממנו.
מה המפרט הממשלתי מחייב להציג לפני ההפעלה
מפרט משרד האנרגיה והתשתיות מגדיר מה המתקין אמור להציג לרוכש עם תום ההתקנה וטרם ההפעלה הראשונה:
• אישור קונסטרוקטור שהגג יכול לשאת את המערכת.
• אישור חשמלאי בודק בעל רישיון מתאים לגודל המתקן, על עמידת המערכת בתקנים ובהוראות חוק החשמל.
ההתקנה עצמה אמורה להתבצע על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים, ולעמוד בין היתר בחוק החשמל ובהנחיות מינהל החשמל, באמות המידה של רשות החשמל, בכללי חברת החשמל, בחוק התכנון והבנייה, ובכללי כיבוי אש לפי הוראת נציב כבאות והצלה 543 - סידורי בטיחות אש במתקנים פוטו וולטאיים.
הרישוי עצמו הוא באחריות המתקין: השגת כל האישורים הנדרשים, תיאום הביקורות של חברת החשמל, אישורי מהנדס קונסטרוקציה וחשמל, ודיווח מלא לוועדה המקומית על הקמת המתקן.
לוחות זמנים: מה כתוב במפרט ומה קורה בפועל
המפרט הממשלתי ממליץ לקבוע בהסכם לוח זמנים של 120 יום ממועד ההסכם ועד חיבור המתקן לרשת, בכפוף לקבלת אישור כניסה למכסה מחברת החשמל. בתהליך של Solwise פרויקט ביתי טיפוסי אורך כשלושה חודשים.
השלב האמצעי הוא הארוך ביותר, והוא גם זה שכמעט לא מורגש. ההתקנה הפיזית על הגג היא החלק הקצר. מי שמצפה שהכול יסתיים בשבוע מתאכזב, לא בגלל המתקין אלא בגלל שזה פרויקט ולא מוצר מדף.
מה לדרוש בכתב
המפרט הממשלתי מגדיר רשימה קצרה שמסננת היטב בין הצעות:
• מחיר כולל לפרויקט, שמופיע פעם אחת עם מע"מ ופעם אחת בלעדיו.
• הספק מותקן ידוע, וכן תמחור של שינוי בהספק בפועל מול התכנון ושל תוספות אפשריות.
• האם המחיר כולל את אגרות הרישום ובדיקת המתקן על ידי חברת החשמל.
• לוח זמנים מחייב להשלמת ההקמה ועד החיבור לרשת.
• אחריות לתקינות המתקן מיום החיבור לרשת ולמשך שנתיים לפחות, הכוללת תיקון תקלות ומימוש אחריות מול יצרן הפאנל ויצרן הממיר, והתחייבות לעמידה בתפוקה השנתית שהוצהרה.
• תיק מוצר במסירה: מספרים סידוריים של הרכיבים, אישור כיול הממיר, כתבי אחריות של היצרנים ואישור מהנדס מבנים.
שימו לב שהאחריות נמדדת מיום החיבור לרשת ולא מיום ההתקנה, ובין שני המועדים האלה יכולים לחלוף שבועות. וההמלצה הראשונה במדריך הממשלתי, שמוגדרת בו כחשובה ביותר, היא לקבל 3 עד 5 הצעות ולהשוות אותן בטבלה.
שתי החלטות שכדאי לקבל מוקדם
אגירה. המפרט הממשלתי קובע במפורש שאגירה היא רכיב אופציונלי, ושלא בהכרח יש כדאיות כלכלית להוספת סוללה למתקן ביתי. הכדאיות נגזרת מפרופיל הצריכה וממבנה התעריף, לא מגודל המערכת. ביישובים כפריים נכנס לתמונה גם שיקול הגיבוי בהפסקת חשמל, שמשקלו גדול יותר מאשר במרכז עירוני. הנקודה המעשית: שילוב אגירה דורש בדרך כלל ממיר היברידי, ולכן ההחלטה צריכה להתקבל בשלב בחירת הממיר ולא אחריו. הנושא מורחב במדריך נפרד על סוללה למערכת סולארית ביתית.
תזמון מול עבודות בבית. מי שמתכנן בנייה חדשה, תוספת בנייה או החלפת גג, יכול לחסוך כסף וזמן בתיאום בין שני הפרויקטים: הכנה חשמלית מראש, חיזוק קונסטרוקציה בזמן שהגג ממילא פתוח, ותכנון מיקום לממיר. בעמק חפר, שבו הרחבות ותוספות בנייה הן דבר שבשגרה, זו שאלה שחוזרת הרבה. קיימים לכך שני מדריכים: התקנת מערכת סולארית בזמן בניית הבית ומתי כדאי להתקין מערכת סולארית בבית.
אחרי ההפעלה: ניטור ותחזוקה באזור חקלאי
מערכת סולארית דורשת תחזוקה מועטה, אבל לא אפסית. שני דברים קובעים:
מעקב אחר הייצור. מערכת מודרנית מדווחת את תפוקתה. ירידה הדרגתית מרמזת בדרך כלל על לכלוך, ירידה פתאומית מרמזת על תקלה. בלי מעקב, מערכת יכולה לייצר פחות במשך חודשים בלי שאיש ישים לב.
ניקוי לפי עונות, לא לפי תאריך. באזור חקלאי קצב ההתלכלכות שונה מהממוצע הארצי, והתאמת מועדי הניקוי לעונות העבודה בשדות הסמוכים יעילה יותר מלוח זמנים קבוע. חשוב גם לדעת שהמפרט הממשלתי מתנה את ההתחייבות לתפוקה בכך שהמתקן יתוחזק לפי הנחיות המתקין - ולכן כדאי לקבל את ההנחיות האלה בכתב כחלק מתיק המוצר.
